מאמרים

מתי כדאי לחברות להתחיל להתעניין ברכישת מתנות לחג?
כעובדים שכירים, ישנם שלושה אירועים בשנה בהם אתם מצפים מהמעסיק להפתיע – ראש השנה, פסח ויום ההולדת. בשלושת האירועים הללו אתם כמובן מקבלים מתנה לחג – מתנה לראש השנה, מתנה לפסח ומתנה ליום ההולדת. אין כיף מלקבל מתנה, אך אם המעסיק שלכם לא יחשוב על הפרטים הקטנים, הרי מצפה לכם אכזבה גדולה.

מתנה לעובד
אם כן, קיימים שלושה אירועים מרכזיים בשנה בהם העובד השכיר מצפה למתנה מהמעסיק. כמובן שישנם אירועים אחרים שאינם בשגרה, כגון הולדת בן או בת, סיום תואר, קידום בעבודה ועוד. לכן, העובדים במחלקת השיווק יחד עם עובדי מחלקת משאבי אנוש צריכים לבחון אפשרויות רבות לרכישת מתנות, כאשר ישנם מועדים שונים – ראש השנה, פסח, יום הולדת, הולדת ילד/ה ועוד.

מתי להתחיל להתעניין במתנה לעובד?
ובכן, ישנם ארגונים וחברות שרוכשים במרוכז לקראת סוף השנה האזרחית, כך הם יכולים להזדכות על המתנות כהוצאות מוכרות למס וגם להיות מוכנים לשנה האזרחית החדשה. מנגד, ישנם ארגונים וחברות אשר רוכשים דווקא באמצע השנה, כדי להיות מעודכנים וטרנדיים בכל הקשור במתנות לעובדים.
לכן, אם אתם קשורים למחלקת השיווק או משאבי אנוש בחברתכם ולא רכשתם מתנה לפסח, מומלצת להתחיל לחפש כבר עכשיו. פסח מגיע אלינו בצעדי ענק, ובעוד פחות מ-3 חודשים תחגגו כולם יחד את בואו של חג האביב – עם או בלי מתנות לחג.

סוגי מתנות לפי אירועים
רכישת מתנות באופן מרוכז אינו סיפור פשוט. יש צורך להתאים את סוג המתנה הן לגברים והן לנשים, ולכן יש צורך בחיפוש ממושך אחרי המתנה המתאימה ביותר לשני המינים, וכמובן, המחיר הטוב ביותר לארגון או לחברה.

מתנה לראש השנה או מתנה לפסח יכולות להיות זהות מבחינת סוג המתנה. מתנות פופולאריות שמעסיקים נותנים לעובדיה בתקופת החגים הם תלושי קנייה, מארז שמן זית איכותי או בקבוק יין ישראלי.

מתנת יום הולדת היא מתנה אישית יותר, ולכן קשה יותר להתאים לגברים ולנשים כאחד. לכן, אם ישנו קושי, מומלץ לרכוש 2 מתנות שונות – לגברים ולנשים. למרות זאת, ניתן למצוא מתנות שיתאימו לשני המינים כגון חבילת שוקולדים או שובר ארוחת בוקר זוגי.

מתנות לאירועים מיוחדים כגון הולדת בן או בת, אלו לרוב מסתכמים בקבלת שיק, אך לא תמיד. מתנה לקידום בעבודה לרוב המעסיק בוחר במשהו סולידי כגון בקבוק יין או בקבוק שמן זית איכותי.

לסיכום, רכישת מתנות לחג או לאירועים מיוחדים דורשת זמן מהמעסיקים. מומלץ לרכוש 3 מתנות מרכזיות שונות – מתנה לראש השנה, מתנה לפסח ומתנה ליום ההולדת. כמובן שישנם אירועים נוספים שעליהם מומלץ לחשוב, אין חושב. מתנה לפסח למשל יכולה להתאים גם למתנת קידום בעבודה.

אחת הדילמות המרכזיות בכתיבת תוכנית עסקית לגיוס משקיע היא באיזו גישה לנקוט, זו האופטימית, זו הריאלית ואולי אפילו זו הפסימית.
אינטואיטיבית, רובנו יאמרו – חייבים להיות אופטימיים, איך נגייס כסף אם לא. אך התשובה לשאלה זו אינה מוחלטת.

הרי כולם כבר מודעים לעובדה כי ללא תוכנית עסקית לא יהיה נכון לצאת לדרך חדשה ולהרפתקה שסופה אינו ידוע. אנו זוכרים כי מטרת התוכנית היא להתוות דרך ברורה להתפתחות העסקית בטווח הקצר ובטווח הארוך. יחד עם זאת, אנחנו גם יודעים ומדגישים רבות בפני לקוחותינו כי אנחנו לא נביאים ותוכנית עסקית אינה מדע מדויק (אם יש כזה בכלל בתחום הכלכלי כיום…) וכן, צריך להניח הנחות יסוד מסוימות במסגרת שיקולי סבירות הגיוניים.

בגיבוש הנחות יסוד אלו מעורבים שלשה גורמים עיקריים: הראשון, היזם. לו בד"כ ההשפעה הגדולה ביותר על איך יראו הנחות היסוד בתוכנית, פסימיות או אופטימיות. אנו כותביי התוכנית מבינים במקרים רבים פחות מהיזם בתחום התוכנית ומקרים בהם אנו מבינים יותר הם קצת, איך לומר…בעיתיים בעינינו ומדליקים אצלנו נורה אדומה הקשורה לבשלות היזם לצאת לדרך חדשה. במקרים כאלו אנו מייעצים ליזם ללכת לעשות שיעורי בית ולחזור אלינו קצת יותר "בשל".

רצונו של כל יזם פסימי או אופטימי הוא לגייס הון. גישה פסימית לא תשרת מטרה זו. יחד עם זאת גישה אופטימית מדי עשויה לגרום לאשליות הקשורות למיזם נשוא התוכנית. ההתמודדות מול היזם, חלקה קשורה בניפוץ חלומות ופנטזיות בלתי הגיוניות היא המשימה הקשה ביותר העומדת בפנינו. מעטים המקרים שבפגישת גיבוש הנחות היסוד המרכזיות בתוכנית אנו אופטימיים יותר מהיזם, בד"כ זו פגישה בה נערך מעיין מו"מ בו אנו מביאים נתונים קשיחים התומכים בהערכות שמרניות שלנו והיזם, מה הוא מביא…? בעיקר רגש….הרבה רגש.

על היזם לזכור כי לאחר הגיוס הראשון נדרש לעתים גיוס שני בו נמדדות התוצאות שבתוכנית עסקית. גישה אופטימית מדי עשויה לשרת את מטרתו של היזם בטווח הקצר אך לא תמיד בטווח הארוך….

הגורם השני שתפיסת עולמו העסקי תשפיע על גיבוש הנחות היסוד הוא המשקיע הפוטנציאלי אותו מזהים במקרים מסוימים מראש בתחילת התהליך ולמעשה מנסים להתאים התוכנית לטעמיו המשתנים מעת לעת. לאחרונה הצגנו תוכנית עסקית בפניי משקיע פוטנציאלי במיזם קמעונאי רב לאומי בתחום המזון. תגובתו של המשקיע לתוכנית הייתה: "…זה קטן מדי ולא מעניין…". מיד לאחר הישיבה נתבקשנו על ידי היזמים לחשוב מחדש על הערכותינו – אולי באמת היינו קצת שמרנים, הם אמרו. למזלנו, עמדנו בפרץ והצגנו כעבור שבועיים את אותה התוכנית למשקיע אחר, תגובתו הייתה: "אתם אופטימיים מדי, המספרים בתוכנית אינם ריאליים, לא תצליחו לגייס הון …".

רק בשביל הסקרנות התוכנית הראתה מחזור הכנסות של כ – 20 מליון דולר בשנה הרביעית לפעילות החברה ורווח נקי של כ – 3 מליון דולר באותה שנה…החזר ההשקעה בתוכנית עמד על כ – 4 שנים – קצת קשה להחליט לנוכח הנתונים המועטים הללו מי צדק ומי לא אבל להמחשת הבדלי הטעמים בין המשקיעים הדוגמא הזו עשתה את העבודה…

הגורם האחרון "במשחק" הוא אנחנו – כותבי התוכניות העסקיות. תפקידנו הוא לאזן בין שאיפותיו של היזם לגייס כסף ומהר לבין שאיפותיו של המשקיע לראות תוכנית "על הקרקע" אך כזו אטרקטיבית שמשאירה מקום לחלום.

זה נכון, גישה פסימית או אופטימית בחיים קשורה גם לאופיו של האדם או במקרה שלנו לאופיו של היזם, אך האם אנו ככותבי תוכניות עסקיות יכולים לנטרל את נטיות הלב הטבעיות של היזם? התשובה היא כן. אנחנו חייבים לעשות זאת, אנו אומרים תמיד שבמהלך תהליך כתיבת התוכנית העסקית אנחנו חובשים שני כובעים; זה של השוטר הרע – בשלבי הכתיבה הראשונים וזה של השוטר הטוב – בשלבי הכתיבה המאוחרים. תפקידנו הוא להקשות על היזם מצד אחד אך מצד שני למצוא פתרון ולהמחיש את החזון.

עצתנו היא , בנו תוכנית עסקית ריאלית – הערכה גבוהה מדי של המוצר ו/או השרות תעורר חשדות מידיים כבר בשלב תמצית המנהלים. כולנו יודעים שכשאנחנו מאוהבים – כל דיבור על פגם במושא אהבתנו נופל על אוזניים אטומות. הסימנים ל"אהבה ללא גבולות" כוללים קיבעון מחשבתי בתיאור המיזם, אובדן הראייה הביקורתית ויכולת השיפוט והתעלמות מסיכונים. מסוכן להתאהב ברעיון! קשה, אבל בהחלט אפשרי, לשמור על מבט מפוקח לאורך כל הדרך.

בהצלחה

מה עושה תוכנית עסקית אחת לטובה מהאחרת.

האם קיימת רק דרך נכונה אחת לכתוב תוכנית עסקית.

אילו חלקים חשובים יותר ואילו פחות. על מה חשוב לשים דגש.

באיזה חלק של התוכנית נכון להשקיע יותר מאמצים, זמן או כסף?

איך מנתחים מידע, אוספים אינפורמציה חיצונית, משתמשים נכון במאגרי מידע.

על מי אפשר לסמוך.

תוכנית עסקית טובה היא כזאת המתאימה עצמה לנסיבות כתיבתה.

מה הן הסיבות המביאות יזם לרצות לכתוב תוכנית עסקית:

• האם הצורך בתוכנית העסקית נובע מהרצון לגייס הון ראשוני לצורך הנעת גלגלי העסק,
• האם היזם זקוק לתוכנית אופרטיבית/תפעולית  אשר תענה על השאלה – איך להניע את גלגלי העסק
• או שמא הסיבה לכתיבת התכנית  היא עסקית – פנימית, כזאת המיועדת לפעילות עסקית קיימת, ומטרתה לחלץ את גלגלי העסק מהבוץ

כדי לדעת מה נחוץ לך – רצוי ללמוד את ההבדל בין סוגי התכניות:

תוכנית עסקית לצורכי גיוס הון

תוכנית עסקית לצורכי גיוס הון, תהיה בעלת אופי שיווקי/מכירתי עם דגש על הפוטנציאל הגלום ברעיון העסקי שלך והתמקדות בחלום, מטרת התוכנית היא לקבוע בפשטות: GO או NO GO .

תוכנית כזו מיועדת בד"כ ליזם עם רעיון אך ללא דרך ברורה ו/או אמצעים למימושו של הרעיון. תוכנית שכזו תתמקד בתיאור חזון החברה והערכים המובילים את העסק. משקיע פוטנציאלי המעיין בתוכנית העסקית ירצה לקבל כמה שיותר אינפורמציה על השוק או הענף בו החברה מתעתדת לפעול, על היקפי הפעילות (מחזורי פעילות), על היעדים הנוגעים לנתח השוק אליו החברה רוצה להגיע, על המוצר/השרות, על איך המוצר עובד או איך השרות בא לידי שימוש. חשוב לדעת באילו שווקים הוא משתלב, מהו הערך המוסף המוצע ללקוחות, מה הן כל אותן תכונות מיוחדות שעושות אותך לייחודי על פני המתחרים.

תוכנית לצורך גיוס הון צריכה להכיל תוכנית שיווקית מפורטת, להעריך את שיעור החדירה לשוק בו אתה רוצה לפעול. לסקור את מתחרייך העיקריים, ישירים ועקיפים, ולתת ביטוי למשתנים כגון: אופי המוצר, מחיר, מיקום, ואסטרטגיה שיווקית.

חשוב להבין: תוכנית לצורכי גיוס הון צריכה למדוד את תקופת החזר ההשקעה ואת התשואה על ההון המושקע. ללא חלק זה אשר נותן ביטוי "מספרי קשיח"  לתחזיות "הרכות" בתוכנית, יישאר המשקיע הפוטנציאלי שלך עם שאלות רבות ללא תשובות. הערכת שווי עשויה גם היא לתמוך בהחלטתו של משקיע אם "להכניס יד לכיס" ומה לקבל בתמורה.

תוכנית עסקית תפעולית

תוכנית עסקית תפעולית מיועדת בדרך כלל ליזם אשר גיבש את הקונספט העסקי של העסק שלו, כזה שאולי עשה כבר סקר שוק ראשוני או שניים ואולי אפילו גייס ההון ההתחלתי הנדרש לצורך ביצוע תוכניתו העסקית. כלומר, ניתן האות ל- GO אבל לא ברור עדיין  HOW?

בתוכנית עסקית תפעולית יושם דגש על התוכנית הפיננסית של העסק לשנים הבאות. חלק זה צריך להיות מפורט ומלא ולהוות בסיס לתקציב עבודה חודשי מפורט לפעילות העסק. תזרים מזומנים יהיה אחד החלקים החשובים בתוכנית זו. דגש יינתן לפיתוח מוצרים נוספים בעתיד, פיתוח מוצרים משלימים ו/או הגדלת סל המוצרים הקיים, פרוט הציוד הנדרש, חומרי הגלם, כוח עבודה ושיטת הפצה. התוכנית חייבת להתייחס לנושאים הנוגעים לאסטרטגיית המחירים שלך , מחיר נמוך/גבוה וניתוח רגישות למשתנים אלו. תוכנית עסקית תפעולית מהווה תוכנית עבודה מפורטת ליישום הקובעת את אבני הדרך לטווח הקצר ולטווח הארוך.

תוכנית עסקית פנימית

תוכנית עסקית פנימית, מיועדת בעיקר לעסקים קיימים ולשימוש פנימי מתוך רצון, לשדרג /לשנות/ לפרוץ ולהפוך למוביל בזירה העסקית. אם אתה מרגיש שאתה עומד במקום, שהעסק שלך תקוע ושהעניינים מתנהלים לא טוב מבפנים ומבחוץ, זו התוכנית המיועדת לך. תוכנית עסקית פנימית בוחנת קודם כל האם עמדת ביעדים שקבעת לעצמך בעבר? אם לא, אז איפה טעית? האם אתה ממוקד ופועל בענף בו התכוונת לפעול? או שהפעילות העסקית שלך "זזה" מעט, זה הזמן לבחון את תפקוד עובדייך, את צוות הניהול, את יחסייך עם גורמים קשורים; ספקים ולקוחות .

כאן המקום לבצע ניתוח SWOT (Strength, Weakness, Opportunities, Threats), כאשר החוזקות והחולשות קשורים לחברה עצמה והאיומים וההזדמנויות קשורים לסביבה החיצונית. מטרת התוכנית העסקית הפנימית היא להשיג פריצת דרך שתוביל אותך לרווח ולרווחה.

עכשיו נשאלת השאלה: מה מכל זה נחוץ לך?

הכול תלוי בנסיבות. תוכנית עסקית אשר התאימה לך, כיזם, לפני שנתיים כנראה וכבר לא תתאים לך היום. חשוב לומר כי שימת דגש על חלקים מסוימים בתוכנית אינה פוטרת אותך היזם מהתייחסות לחלקים אחרים אשר יש להכילם בכל תוכנית עסקית – מבחן השימוש הוא זה שיקבע איך תראה התוכנית העסקית שלך, בעזרת מענה למספר שאלות תדע גם אתה איזו תוכנית אתה צריך .

במהלך כתיבתה של תוכנית עסקית, כשפונים לניתוח חיצוני של עסק, חייבים להביא בחשבון את האיומים שמצפים לנו מהתנהגות השוק, הצרכנים, המתחרים, המדיניות הממשלתית וגורמים נוספים. ניתוח של הגורמים החיצוניים יספק לנו את הכלים להתמודד מראש עם איומים פוטנציאלים ויאפשר לנו להקדים תרופה למכה.

ישנם מכשולים חיצוניים רבים איתם מתמודדים עסקים. כך למשל המצב הכלכלי; במהלך המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב עסקים טובים רבים כשלו, בשל הירידה בצריכה ובשל חוסר היכולת לקבל מימון להמשך קיום העסק. גם להעדפות של הצרכנים יש השפעה לא מבוטלת. למשל, מקדונלדס מפחיתה את השומן במוצריה וחברות קוסמטיקה משנות את שיטות המחקר שלהן כך שלא יפגע בבעלי חיים.

בניתוח איומים חיצוניים אנו מייחסים חשיבות רבה לניתוח המתחרים. ענקית הפלאפונים נוקיה מתמודדת מול שינויים בשוק אותם מובילה אפל. רשתות המזון מתמודדות עם מלחמת מחירים אותה מוביל רמי לוי. מודו התמודדה עם קריסת ספקים, כשבית התוכנה שפיתח את מערכת ההפעלה שלה סגר את שעריו. מסעדות מתמודדות עם עליית מחירי הירקות. גם למדיניות הממשלה השפעה מרכזית על הצלחת העסק; העלאת המיסוי על גז טבעי, ניסיונותיו של שר התקשורת משה כחלון להצר את מרחב פעילותן של חברות הסלולר ועוד.

כיצד ניתן להתמודד עם מצבים אלו, שאינם בשליטתנו? הפעולה הראשונה שצריכה להיעשות היא הניתוח עצמו. על בסיס הבנה של העוצמות הפנימיות של העסק וההזדמנויות החיצוניות הקיימות בשוק נוכל לבנות אסטרטגיה שתאפשר לנו להתמודד עם איומים חיצוניים. הניתוח אינו מסתיים לעולם וכל בעל עסק/חברה חייב להשקיע לא מעט מחשבה ולנתח באופן קבוע את הפעילות שהוא מוביל ואת הסביבה העסקית בה הוא פועל.

לאחר שלב הניתוח מגיע שלב התכנון. מה אעשה אם הספקים איתם אני עובד יעלו מחירים? האם אני אספוג את העלייה במחיר, האם אני מסוגל "לגלגל" את העלייה במחיר על הלקוח בהתחשב במתחרים או שמא אחליף ספק. מה אם יפתחו במלחמת מחירים מולי? האם אוריד מחירים או אגביר את ערך המוצר / השירות ואתן תמורה גבוהה יותר במחיר גבוה יותר? בשלב השלישי, שלב הביצוע, יבחן העסק את יכולתו ליישם את הניתוח והתכנון שביצע. אם בצעתם את שני השלבים הראשונים לפני הופעת האיום סיכוייכם לצלוח משברים גדול לעין שיעור.

כמו בבניית בית, כך גם תוכנית עסקית טובה תאפשר לעסק להתבסס על יסודות חזקים. ניתוח אובייקטיבי ורציונאלי של האיומים החיצוניים ותכנון פעולות לפתירתן הינו מהותי לכל עסק, על מנת שיוכל להכין עצמו מראש להתמודדות עם בעיות אפשריות לכשאלו מתרחשות.

חדירת האינטרנט והשימוש המאסיבי בו, פתחו בפני יזמים וחברות ערוץ עסקי חדש בעל כלליי התנהגות קצת שונים. מהם ההבדלים המרכזיים בדרך להכנת תוכנית עסקית לעסק בתחום הכלכלה החדשה מול עסק בתחום הכלכלה הישנה

עד לא מזמן ההחלטה על פתיחת עסק חדש חייבה הון עצמי לא מבוטל. פריחתה של רשת האינטרנט מאפשרת כמעט לכל אחד לפתוח עסק משלו, ברוב המקרים, בהשקעה מינימאלית ותוך צמצום עלויות. עם זאת, חוסר ידע בתחום, אי שימוש בטרמינולוגיה רלוונטית וחוסר תשומת לב לפרמטרים מהותיים עלולים למנוע מהעסק למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.

גיבוש המודל עסקי
תחילה, על מנת שניתן יהיה להעריך את ההכנסות עלינו לגבש מודל עסקי. המודל העסקי יגדיר עבורנו את מקורות ההכנסה הצפויים של העסק.

כלכלה ישנה – בענפי הכלכלה הישנה המודל העסקי הוא ברור, ההכנסות מתקבלות ממכירת מוצרים ו/ או שירותים ספציפיים או מוגדרים.

כלכלה חדשה – מרבית אתרי האינטרנט מאפשרים כיום גישה חופשית לשירותיהם עבור קהל המשתמשים ותולים תקווה בהכנסות מפרסום. עם זאת, ברוב המקרים, לא ניתן להתבסס רק על מקור זה (לפחות לא בתקופת הזמן הראשונה עד להשגת מסת משתמשים משמעותית) ועל כן יש לחשוב על מקורות נוספים כמו גביית תשלום על שירותים ספציפיים, גיבוש תוכניות שותפים והפעלת שירותים תומכים נוספים המותאמים לאופיו של האתר.

הערכת היקף ההכנסות
כלכלה ישנה – הערכת ההכנסות מעסק קמעונאי למשל, תתבסס על השלבים הבאים:
• הערכת מספר הלקוחות הפוקדים את החנות במהלך כל אחת משעות הפעילות היומית שלה -להבדיל מאתר אינטרנט העובד 24/7/365 לחנות פיזית שעות פתיחה וסגירה מוגדרות. בנוסף, שעות הבוקר מתאפיינות בדר"כ בתנועת לקוחות קטנה יותר מאשר בשעות אחר הצהריים, הערב וימות סוף השבוע.

• קביעת מחיר ממוצע לפריט – המחיר הממוצע לפריט הינו נגזרת של סך המוצרים הנמכרים בחנות המוכפלים בהתפלגותם המשוערת (ממוצע משוקלל).
• הערכת מספר הפריטים הממוצע ללקוח – מספר הפריטים הצפוי ללקוח הינו הערכה המשקללת את המחיר הממוצע לפריט וכן מספר הפריטים הממוצע ללקוח בענף הרלוונטי.
• גובה עסקה ממוצעת – הכפלת מחיר ממוצע לפריט במס' הפריטים הממוצע ללקוח.
• הכפלת מספר הלקוחות בגובה העסקה הממוצעת.

כלכלה חדשה – הערכת היקף ההכנסות מהפעלת אתר אינטרנט:

• הערכת התנועה הכללית (General Traffic) באתר – סך כל המבקרים באתר במשך תקופת זמן מוגדרת. מונח זה מתייחס הן לגולשים אשר הגיעו לאתר בכוונה תחילה, מתוך היכרות או המלצה וכן גולשים אשר הגיעו לאתר ב"טעות" תוך כדי חיפוש ב Google או התעניינות כללית בתחום.

• קביעת מספר המשתמשים הרשומים – לאחר קביעת היקף התנועה הכללית באתר, ברוב המקרים, המשך השימוש בו, יהיה כרוך בביצוע הליך רישומי. מספר המשתמשים הרשומים יהווה % מסוים מתוך סך התנועה באתר והשירותים או המוצרים שיוצעו בו יופנו בעיקר לקהל זה.

• הערכת מס' המשתמשים הרשומים האקטיביים – שלב נוסף בדרך לביסוס מודל ההכנסות תקף בעיקר לאתרי שירותים, אם כי ישנם אתרים בהם לא נעשית הבחנה זו. שלב זה מחלק את סל השירותים המוצעים על ידי אתר אינטרנט לשני חלקים: האחד, שירותים ניתנים בחינם, השני שירותים אשר השימוש בהם כרוך בתשלום. ההבדל המהותי בין שתי הקבוצות הללו בא לידי ביטוי בכך שהשירותים החינמיים מוגבלים בדרך כלל בהיקפם ותכונותיהם ומשמשים, ברוב המקרים, לצורך מתן התרשמות ראשונית בתקווה שבעתיד ניתן יהיה להפוך את המשתמש בהם למשתמש בתשלום כלומר משתמש אקטיבי.

• הכפלת מס' המשתמשים הרשומים / אקטיביים במחיר המוצר/ השירות.

הוצאות - עלינו להבחין בין שני סוגי הוצאות: האחד, הוצאות הקשורות בהפקת המוצר/שירות והשני תקורות.

הוצאות הקשורות בהפקת המוצר או השירות

כלכלה ישנה – בענפים המשתייכים לתחום הכלכלה נהוג לכנות סעיף זה בשם "עלות המכר" – סעיף זה כולל את כלל החומרים והשירותים שנרכשו על ידי העסק על מנת להפיק מס' יחידות מהמוצר או מהשירות המוצע. פרמטר נוסף, בעל חשיבות הינו המלאי ואופן ניהולו שכן עלינו לדאוג שבכל חנות יעמדו לרשותנו מגוון מוצרים, במספר דגמים, מידות וצבעים עוד טרם ביצוע המכירה. כמו כן, יש לקחת בחשבון הוצאות הפעלה ישירות הכוללות תשלום משכורות לעובדים.

כלכלה חדשה – באתרי אינטרנט, למעט אתרי מסחר אלקטרוני, מקובל לסכום את עלויות התפעול השוטף הכוללות בד"כ תשלום משכורות וכן הוצאות אחזקת אתר. בשונה מחנות פיזית, מאחר והקניה נעשית לפני אספקת המוצר ניתן לנהל את המלאי בצורה יעילה יותר ע"י ביצוע התאמה גדולה יותר לביקוש בפועל.

ערוצי שיווק ומכירה
כלכלה ישנה – אם נחזור לדוגמא של חנות הבגדים, חלק נכבד מהוצאות הפרסום והשיווק שלה יופנו להפקת קטלוגים, דיוור וכתבות במגזינים כאשר חלק מצומצם יותר יופנה לערוצים אינטרנטיים.

כלכלה חדשה – באתר אינטרנט תמהיל ערוצי השיווק והפרסום יתחלק באופן שונה. ברוב המקרים האתר ירכז את מירב מאמצי השיווק שלו ברשת באמצעות פרסום בפורטלים רלוונטיים, בלוגים, רשתות חברתיות וכן בקידום עצמי של האתר על ידי פרסום במנועי חיפוש, שימוש בשירותי אופטימיזציה וכו'

השקעות
כלכלה ישנה – ההשקעה בחנות מתחלקת לשני סוגים: רכישת ציוד והשקעות נוספות הקשורות בשיפוץ ו/או עיצוב החנות.

כלכלה חדשה – גם כאן נדרש, במרבית המקרים לרכוש ציוד אם כי בהיקפים מצומצמים יותר הנובעים מהיכולת לעבוד מהבית.

אז מה עדיף?
פתיחת חנות פיזית מצריכה ברוב המקרים השקעות והוצאות בהיקף גדול יותר מחנות אינטרנטית. כמו כן, קהל היעד שלה בדר"כ מצומצם בהרבה אלא אם כן מדובר ברשת מקומית או בינלאומית. מנגד, היצע הסחורות או השירותים ברשת האינטרנט גדול ביותר וברוב המקרים הצרכן יעדיף את אחת החנויות הראשונות בהן הוא יתקל במהלך גלישתו.

כמו כן, מרבית העסקים בעלי נוכחות פיזית מודעים כיום לצורך בקיום גם ברשת האינטרנט ומקביל, ישנם עסקים אינטרנטיים השוקלים גם הקמת חנות פיזית על מנת להתקרב לצרכן ולהמחיש לו את הצורך או היתרון במוצר/ בשירות.
מה בכל זאת, יכול לעזור להפוך עסק למוצלח יותר? זהו תפקידה של תוכנית עסקית אשר תתמקד בזיהוי הצורך במוצר/ השירות, היתרון היחסי, בחינת תנאי השוק, וגיבוש אסטרטגית פעולה ובחינת כדאיות כלכלית.