אבחון מוטעה יגרור טפול לא מתאים ואפילו מסוכן. רק בדיקה מעבדתית יכולה לקבוע את נוכחות הפטריה בגוף ואת דרגת הזיהום. חשוב לזכור כי מחלת הקנדידה עצמה ניתנת למניעה ולריפוי מחלט במידה ונעשה אבחון כראוי.
* נוכחות של אחד מ-20 סוגי הקנדידה שגורמים לזיהום פטרייתי.
* דרגת הזיהום (נמוכה/בינונית/גבוהה/גבוהה מאוד).
* הגדרת סוג הקנדידה (אלביקנס, גלברטה, קרוסיי, טרופיקליס וכו'
* נוכחות של trichosporom (פטריה שגורמת לבעיות בעור), זן עמיד ביותר ולכן צריך התייחסות מיוחדת בטיפול.
* נוכחות של sacchromyces (ריבוי יוצא דופן של שמרי לחם במעיים).
* נוכחות של geotrichum candidum – זן מאוד נפוץ של פטריה. אותה פטריה יכולה לפגוע במערכת הנשימה או להופיע בפה, בוגינה, על פני העור ובמערכת העיכול. היא עלולה לגרום לאלרגיות ולתגובה אסטמטית אצל אנשים שמאוד רגישים לפטריה הזאת, וכן ךתופעות נוספות כגון דלקת בנרתיק.
תגובות אחרונות